לכל אות ע ברית רטט משלה ותדר משלה- להם עוצמה רבה. השפה העברית מגיעה מלשון 'העברה'- מעבירה אינפורמציה. האותיות נחשבות כסימני לשון מקובלים ליצירת תקשורת והבנה הדדית בין בני אדם. בקבלה לעומת זאת, נחשבות האותיות ככוחות רוחניים נעלמים, שעל ידיהן מתגלה כל דבר- כל דבר נבנה, נוצר וקיים. האות שומרת גם היום את סוד הגילוי והיצירה, כל מחשבה וכל דיבור מורכבים מאותיות, כל דבר בתודעת האדם מתגלה על-ידי אות. ללא האותיות, הכל טמון וגנוז לאדם, עד לרגע בו יוציאו לפועל. הדין לגבי העולם כולו, מתגלה על-ידי האותיות ונהפך על ידיהן בצירופים השונים, המשמשים ומתפקדים כקודים לתקשור והבנה.   "טוב שם משמן טוב" כיום, בקרב הורים רבים גוברות המודעות לגבי שם התינוק הנולד- ומיד תגלו כי בהחלט יש סיבה טובה לכך. בשם האדם טמון פוטנציאל, כמו גם היכולות להתפתחות האדם מבחינה אישית ורוחנית. לכל אות יש צורה מיוחדת המעידה על תכונות מסוימות באדם. לכן, האותיות בשם משמעותיות ביותר: באות הראשונה של השם מתרכזת מרבית אנרגיית הנשמה - ומכאן חשיבותה הרבה. המילה 'שם' עצמה, מורכבת מאותיות הנשמה שהן האות ש'  והאות מ', המעידות על משמעותו וחשיבותו של שם האדם. כדי לתת לאנרגיית הנשמה להתפתח, מומלץ כי בשם יהיו לפחות ארבע אותיות ושתי הברות. בנוסף, חשוב שחלק מהאותיות יהיו האותיות א,ה,ו,י- כשם ההויה, כיוון שהיא זו אשר תעניק אוויר ואור לשם.​